פרסומים

תמצית הממצאים נרשמת ירידה נוספת בהערכת הציבור את היקף הפגיעה הצפוי באיראן בעקבות המערכה: בעוד שבימים הראשונים למערכה 69 אחוזים מהמשיבים העריכו כי המשטר ייפגע באופן משמעותי, שיעור זה עומד כעת על 43.5 אחוזים בלבד. מגמה דומה ניכרת גם ביחס להערכת הפגיעה בפרויקט הגרעין, כאשר שיעור הסבורים כי ייפגע באופן משמעותי ירד מ-62.5 אחוזים בתחילת המערכה ל-48 אחוזים כיום. כך גם באשר למערך הטילים הבליסטיים: שיעור המעריכים פגיעה משמעותית ירד מ-73 אחוזים ל-58.5 אחוזים. במקביל, נמשכת מגמת דעיכה בתמיכה בהמשך המערכה עד להפלת המשטר, מ-63 אחוזים בימים...

אמנם בימים אלה אנו בעיצומה של מלחמה ואיננו יודעים עדיין כיצד תסתיים, אך יוזמת המשא ומתן האמריקאית, שעשויה להביא את המערכה לסיום, מחייבת הגדרה ברורה של האינטרס הישראלי בתחום פרויקט הגרעין האיראני. סיום מלחמת "שאגת הארי" יציב את ישראל ואת הקהילה הבינלאומית מול מציאות אסטרטגית חדשה ביחס לאיראן. המשטר בטהראן, בהנחה שישרוד את המלחמה, אשר עבר טראומה מערכתית ופגיעה בצמרת ההנהגה, עשוי לאמץ דוקטרינת ביטחון לאומי הנשענת על נשק גרעיני כיכולת הרתעה קיומית יחידה. בנסיבות אלה, יש לוודא כי הוא נעדר כל יכולת גרעינית העלולה להוות בסיס...

סין מתבססת בעשורים האחרונים כמעצמה עולמית בזירה המדינית, הכלכלית והצבאית, ומקדמת חזון רחב היקף ומערך אינטרסים גלובלי משלה. התרחבות השפעתה הבינלאומית ותוכניות הפיתוח האסטרטגיות שלה הביאו להתרחבות צרכיה ויכולותיה הביטחוניים. בהתאם, בשנים האחרונות נרשמה עלייה עקבית בתקציב הביטחון הסיני, לצד התפתחות צבאית ניכרת. אחד הכלים המרכזיים שבאמצעותם מקדמת סין את תהליך ההתעצמות ואת הרחבת השפעתה הבינלאומית הוא תחום היצוא הביטחוני. בייג'ינג פועלת בשנים האחרונות להרחיב את פעילותה בשווקי היצוא הביטחוני, אשר מאפשרת מחד גיסא לחזק את התעשייה הביטחונית...

סוריה שבהנהגת אחמד א־שרע אינה צד ישיר במלחמה בין ארצות הברית וישראל לאיראן. עם זאת, היא אינה ניטרלית ופאסיבית. הגם שסוריה אינה מעורבת ישירות בלחימה, במישור הדיפלומטי ניכרת פעלתנות ענפה של דמשק תוך מאמץ לנצל את המשבר האזורי כדי להתרחק מהציר האיראני, להשתלב מחדש במערכת האזורית ולהציג עצמה כשחקן קונסטרוקטיבי ובעל ערך. במקביל, סוריה מעבה את כוחותיה ומגבירה את פעילותה בגבולות, במיוחד מול חזבאללה בלבנון ובדרום סוריה. עם זאת, בפניה מגבלות משמעותיות – חולשת המדינה, איומים משחקנים חיצוניים וסיכונים להסלמה עם ישראל. באחרונה המחישו תקריות בדרום...

ישראל, לאחר ה-7 באוקטובר, שבויה בתפיסת 'ביטחון אבסולוטי' המובילה אותה למלחמה מתמדת. אם הביטחון מוגדר כהסרה מוחלטת של כל איום, כבר בשלבי התהוות ראשוניים ויתר על כן כשהוא ברור ומוחשי – לא צמצומו ולא בניית מסגרת הסדרית מייצבת – אזי כמעט כל תוצאה אחרת של עימות תיתפס כלא מספקת, כל הסדר ככניעה, וכל הישג כחלקי וככישלון. על רקע תפיסתי-מדיני זה, בשלב הנוכחי של המלחמה עם איראן ניצבת ישראל מול שתי מלכודות: (1) הפסקת אש – בלי מנגנוני הסדרה אפקטיביים בנושא הגרעין והטילים הבליסטיים, שתותיר אותה עם צורך במערכה עוקבת מתמשכת וסבבי...

שחרור אחיזתה של איראן במצר הורמוז והפסקת השיבוש שהיא גורמת לכלכלת העולם ידרשו לא רק הפחתת איומים על השייט, אלא גם הגברת הלחץ על כלכלת איראן כדי להרתיעה מהתקפות נוספות וליצור מנוף לדיפלומטיה.

המלחמה עם איראן הלהיטה את הוויכוח בארצות הברית על אודות תפקידה של ישראל במדיניות החוץ האמריקאית ועתיד היחסים בין ארצות הברית לישראל. המערכה הנוכחית אמנם לא צפויה לשנות מהותית את מעמדה של ישראל בארצות הברית, אולם נראה שהיא מאיצה מגמות קיימות: קיטוב מפלגתי גובר, ירידה בתמיכה בישראל בקרב דמוקרטים וצעירים מכל הקשת הפוליטית, ועלייה בקולות המתנגדים לברית עם ישראל בתוך הקואליציה הרפובליקנית. דינמיקות אלו מאיימות להסיט את היחסים בין ארצות הברית לישראל מקונצנזוס דו-מפלגתי ברובו לסוגיה פוליטית פנימית, הנתונה למחלוקת. כדי למתן פוליטיזציה נוספת,...

המשבר המתפתח במצר הורמוז מציב את המצר כאחת מזירות החיכוך המרכזיות בעימות הנוכחי וכמוקד למשבר בעל השלכות גלובליות. שיבוש מתמשך של התנועה במצר, גם ללא חסימה מלאה, אינו רק מהלך טקטי, אלא פגיעה רחבה יותר בסדר הבינלאומי. חשיבותו האסטרטגית ומעמדו הייחודי מרחיבים את זירת החיכוך סביב המצר מעבר לצדדים הישירים לעימות הנוכחי. המשמעות היא כי המאבק על מעבר חופשי במצר אינו מתמצה בהיבט הצבאי, אלא מתנהל גם במישור המדיני והמשפטי, המשפיע על היקף הלגיטימציה הבינלאומית לפעולות הצדדים, ובפרט היכולת לגייס או לרסן מעורבות של שחקנים נוספים.

איראן מכוונת לשתי נקודות בבטן הרכה של המערכה המשותפת לארצות הברית ולישראל – שוק הנפט ומדינות המזרח התיכון הפגיעות. בעלות הברית יכולות לערער אסטרטגיה  זו על ידי חיזוק שותפים אזוריים, ייצוב שוקי האנרגיה ודיכוי היכולות הצבאיות של המשטר בטהראן.

החלטת חזבאללה לפתוח חזית נוספת מול ישראל בעקבות המתקפה על איראן נועדה לא רק להקל את הלחץ הצבאי מעל איראן, אלא גם לחזק את מעמדו של הארגון המוחלש צבאית ופוליטית, ונתון לביקורת מתרחבת מבית ומחוץ. חזבאללה מנהל עתה מלחמת הישרדות בתקווה לשנות את  מאזן הכוחות בינו לבין צה"ל ולשפר את מעמדו בזירה הפנימית בלבנון, תוך שימוש בכל ארסנל הטילים, הרקטות והכטב"מים שברשותו והפעלת יחידת רד'ואן נגד כוחות צה"ל בדרום לבנון. לישראל, שמטרתה המוצהרת לפרק את הארגון לחלוטין מנשקו, מומלץ להתמיד במעשה הצבאי, אך להימנע מלפגוע בתשתיות אזרחיות...

מאמץ התקשורת האסטרטגית האיראני במלחמת ״שאגת הארי״ מדגים שילוב בין פעולה צבאית, לוחמת מידע וטכנולוגיות מתקדמות, שתכליתו להשפיע על מגוון קהלים – פנימיים, אזורים ובינלאומיים. המערכה הנוכחית משקפת שלב מתקדם בהתפתחות הדוקטרינה האיראנית, אשר עברה מתעמולה אידאולוגית דתית ללוחמת מידע ריאליסטית ורב-ממדית. במאמר זה נבחנים דפוסי הפעולה המרכזיים של איראן, ביניהם שימוש בטילים וכטב״מים כאמצעי תקשורתי, הפצת דיסאינפורמציה גלויה וסמויה, הפעלת רשתות השפעה דיגיטליות ושימש גובר בבינה מלאכותית. מהניתוח עולה כי איראן לא מבקשת לייצר רק הישגים צבאיים...

הטמעת בינה מלאכותית במערכות ביטחון הפכה בשנים האחרונות מאמצעי תומך החלטה לתשתית אסטרטגית המעצבת את אופן ניהול המלחמה. במסגרת מגמה זו, אימוץ דוקטרינת AI-First על ידי הפנטגון מסמן שינוי תפיסתי משמעותי: מעבר משילוב נקודתי של מערכות בינה מלאכותית לתפיסה מערכתית, שבה AI הופך רכיב יסוד בשרשרת הפיקוד, באיסוף ובניתוח מודיעין, ובתכנון מבצעים רב-זירתיים. מאמר זה בוחן את הדוקטרינה האמריקאית החדשה ואת השלכותיה על אופייה של הלוחמה בעידן האלגוריתמי. בהמשך מוצג מקרה מבחן עדכני – השימוש במערכות AI במהלך העימות בין ארצות הברית ואיראן – המדגים כיצד...